עבודה עם MIDI בהפקת פסיטראנס

כמעט כל טראק פסיטראנס בנוי על MIDI. הבס, הלידים, הארפג'יו ורוב התנועה בסאונד מגיעים מתווים ומנתוני שליטה שאפשר לערוך בכל רגע. הנה מה MIDI עושה ואיך משתמשים בו טוב.

מה זה MIDI

MIDI (Musical Instrument Digital Interface) הוא פרוטוקול ששולח מידע על תווים, לא אודיו. כשלוחצים על קליד בקונטרולר, הוא אומר ל-DAW או לסינת' איזה תו נוגן, כמה חזק (velocity) ולכמה זמן. הכלי הוא שמייצר את הסאונד.

זה מה שהופך את MIDI לגמיש. אפשר לשנות את התזמון, הפיץ' וה-velocity של כל תו בלי להקליט שוב. אם מלודיה לא עובדת, מזיזים כמה תווים במקום להתחיל מהתחלה. MIDI נושא גם נתוני שליטה, כך שאותו סיגנל יכול להזיז את ה-cutoff, הרזוננס או המודולציה של סינת' תוך כדי נגינה.

לבחור קונטרולר

יש שלושה סוגים עיקריים: קונטרולרים עם מקלדת למלודיות ואקורדים, קונטרולרים עם פדים להפעלת סמפלים ותכנות ביטים, ומשטחי שליטה מלאים בכפתורים ופיידרים. הרבה מכשירים משלבים ביניהם.

• גודל: 61 קלידים ומעלה נותנים מקום לאקורדים ולחלקי בס. קונטרולר של 25 או 49 קלידים עם שינוי אוקטבה מספיק לרוב העבודה על פסיטראנס ונכנס לשולחן קטן.
• Velocity ו-aftertouch: קלידים ופדים רגישים ל-velocity מגיבים לעוצמת הנגינה. Aftertouch מאפשר לאפנן סאונד אחרי שהקליד כבר לחוץ, שימושי ללידים אקספרסיביים.
• כפתורים ופיידרים: שליטה שאפשר למפות מאפשרת לשנות cutoff, רזוננס ואפקטים ביד, וזה הרבה פעמים מהיר יותר מלצייר אוטומציה.
• תוכנה ותאימות: לבדוק שהקונטרולר עובד עם ה-DAW שלך. תוכנה שמגיעה איתו יכולה להיות בונוס.
• איכות בנייה: קלידים ופדים חזקים חשובים אם מנגנים בלייב או משתמשים בקונטרולר כל יום.

לתכנת סיקוונסים

מתחילים מרעיון פשוט, מוטיב קצר או מהלך אקורדים, ומנגנים או מציירים אותו ב-piano roll. מנסים אותו באוקטבות שונות: אוקטבה גבוהה פותחת מרחב, הרמוניה נמוכה מוסיפה משקל. אחר כך עורכים תזמון ו-velocity תו אחרי תו.

קוונטיזציה מצמידה תווים לגריד, וזה מה שנותן לפסיטראנס את התחושה ההדוקה והדוחפת שלו. אבל חלקים שעברו קוונטיזציה מלאה יכולים להישמע מכניים, אז מוסיפים קצת swing או humanize איפה שזה מתאים, ומגוונים את ה-velocity כדי לתת לקו קצת חיים. פדים ואקורדים יושבים מתחת למלודיה הראשית וצריכים לתמוך בה, לא לכסות אותה.

אפקטי MIDI ואוטומציה

אפקטי MIDI משנים את נתוני התווים לפני שהם מגיעים לכלי. ארפג'יאטור הופך אקורד מוחזק לרצף של תווים בודדים, המקור של הרבה פטרנים מהירים ומתגלגלים בפסיטראנס. כדאי לשחק עם ה-rate, ה-swing ואורך התו. Chord generator הופך תו אחד לאקורד מלא, והגדרות ההיפוך שלו נותנות voicings שונים.

אוטומציה מביאה שינוי לאורך זמן. Cutoff עולה בונה מתח בברייקדאון, יותר ריוורב פותח מרחב, ועקומה איטית לתוך דרופ בונה ציפייה. לכל מהלך אוטומציה צריכה להיות מטרה בעיבוד. יש מפיקים ששומרים ערוצי MIDI נפרדים רק לנתוני שליטה, כדי שערוצי התווים יישארו נקיים.

MIDI וכלים וירטואליים

מקימים ערוץ אחד לכל כלי ב-DAW ומוודאים שה-MIDI מהקונטרולר מגיע לכלי הנכון. סינתים כמו Serum, Massive ו-Sylenth1 נפוצים מאוד בפסיטראנס לבסים, לידים ופדים. פריסטים הם נקודת התחלה טובה, אבל כדאי ללמוד לכוון את האוסצילטורים, למשל גלי saw ו-square לסאונד עבה, ולהשתמש בפילטר low-pass כדי לרסן את הגבוהים.

עושים layering לכמה כלים בשביל סאונד מלא יותר, למשל ליד בהיר מעל פד כהה יותר, ומאזנים אותם עם ווליום ופאנינג. משתמשים ב-LFO-ים ובמקורות מודולציה אחרים על פיץ', cutoff או רמות אפקטים כדי שהסאונדים ימשיכו לזוז. ריוורב, דיליי ודיסטורשן על ערוצי הכלים מעצבים את האופי עוד יותר, וזמני דיליי מסונכרנים לטמפו יוצרים הדים קצביים שמשתלבים בסיקוונסים.

MIDI יכול גם להפעיל סינתי חומרה ומכונות תופים. סטאפ היברידי ששולח MIDI גם לתוכנה וגם לחומרה משלב אופי אנלוגי עם הדיוק של המחשב, כל עוד הראוטינג נשאר מסודר.