ללמוד הפקת פסיטראנס דרך פירוק של טראקים קלאסיים

אחת הדרכים הכי טובות ללמוד הפקת פסיטראנס היא לפרק טראקים שאוהבים. מכניסים טראק קלאסי ל-DAW, מקשיבים חלק אחר חלק ומבינים מה כל אלמנט עושה. Infected Mushroom המוקדמים הם מקום טוב להתחיל בו, ו-Shpongle מראים כמה פרטים יכולים להיכנס לסאונד דיזיין של מוזיקה פסיכדלית. הנה למה להקשיב.

קיק ובס

מתחילים מהלואו אנד, כי הוא מניע הכול. לפסיטראנס קלאסי יש קיק של ארבע על הרצפה עם פאנץ' ובס מתגלגל שמנגן בחורים בין הקיקים, בדרך כלל על שלושת ה-16 שאחרי כל פעמה. הקיק והבס לא נשמעים באותו רגע, וזה שומר על הלואו אנד הדוק בזמן שהגרוב ממשיך לנוע קדימה.

מקשיבים כמה קצר הזנב של הקיק, כמה זמן נמשך כל תו בס ואיך סאונד הבס משתנה עם הזמן. הרבה טראקים שומרים על אותו פטרן דקות ארוכות ויוצרים תנועה רק דרך פתיחה וסגירה איטית של הפילטר על הבס. כדאי לנסות לבנות מחדש את הפטרן ב-DAW שלך ולהתאים אותו לפי האוזן.

כלי הקשה וקצב

מעל הקיק יושבת שכבה של כלי הקשה. הייהטים סגורים, הרבה פעמים על האוף-ביט, נושאים את הגרוב המרכזי; אופן האטים מסמנים מעברים. קלאפים, סנאפים וכלי הקשה אחרים מוסיפים סינקופה וצפיפות. שמים לב לדברים הקטנים: שינויי velocity, ghost notes ופלאמים שגורמים לתופים להישמע פחות נוקשים.

שמים לב גם למה שקורה לפני דרופ. פילים, סנר רולים שמאיצים, סוויפים של פילטר ואוטומציית ווליום על כלי ההקשה בונים מתח, וברייקדאונים מוציאים את רוב הקצב כדי שפדים ואפקטים ייקחו פיקוד.

לידים, הרמוניה וסאונד דיזיין

הלידים של פסיטראנס קלאסי בהירים ובתנועה מתמדת. כלים טיפוסיים הם סינתזה סובטרקטיבית עם גל saw או ריבוע ופילטר low-pass עם אוטומציה, שכבות עם detune לסאונד רחב יותר, סינתזת FM לטונים חודרים ומתכתיים, ומודולציית רוחב פולס וסינתזת wavetable לסאונדים שמשנים צורה עם הזמן. כשמנתחים ליד, מנסים לשחזר אותו: איזו צורת גל, איזו תנועת פילטר, כמה דיליי וריוורב.

מבחינה הרמונית, הרבה טראקים קלאסיים נשארים קרוב למרכז טונלי אחד לאורך קטעים ארוכים ובונים מתח עם ריפים, לידים ודיסוננס ולא עם חילופי אקורדים גדולים. הלידים מנגנים הרבה פעמים תווים מהאקורדים שמתחת, ושאלה-ותשובה בין הליד לבס נפוצה. פדים מתחת תומכים בהרמוניה וממלאים את המרחב.

גם לסימפול יש תפקיד: קטעי ווקאל, הקלטות שטח ו-FX שנבנו במיוחד, הרבה פעמים עם time-stretch, שינוי פיץ' או היפוך. רייזרים ואימפקטים מסמנים את המעברים בין החלקים.

עיבוד

ממפים את המבנה של הטראק. מסמנים איפה כל אלמנט נכנס ויוצא, איפה הברייקדאונים וכמה זמן לוקחים הבילד-אפים. רואים שטראק קלאסי מוסיף ומוריד אלמנטים בקצב קבוע, כך שמשהו משתנה כל כמה תיבות. הדפוס הזה של מתח ושחרור הוא מה ששומר על רחבה נעולה שמונה או עשר דקות, וקל להעתיק אותו כתבנית לטראקים שלך.

מיקס

ולבסוף, מקשיבים לאיזון. משווים את הרמות של הקיק, הבס, הלידים וכלי ההקשה למיקס שלך באותה עוצמה. שמים לב איך ללידים חתכו את הלואו כדי שלא ידחקו את הבס, איך משתמשים בריוורב בלי להעכיר את המיקס, וכמה הטראק חזק בסך הכול ועדיין שומר על קצת דינמיקה.

המטרה היא לא להעתיק טראק תו אחר תו אלא להבין למה הוא עובד. לוקחים את הטכניקות שמגלים ומשתמשים בהן בהפקות שלך.