איך בנוי טראק פסיטראנס

טראק פסיטראנס בנוי כדי להחזיק רחבה בתנועה שבע דקות ויותר. זה עובד רק אם הוא משתנה כל הזמן בלי לאבד את הגרוב. הנה ממה טראק עשוי ואיך החלקים שלו מתחברים.

אבני הבניין

הקיק והבס הם המנוע. הקיק מנגן פטרן יציב של ארבע על הרצפה, והבס מתגלגל ב-16 שבין הקיקים. הבס הוא בדרך כלל גל saw או ריבוע דרך פילטר, עם מודולציה ששומרת עליו בתנועה לאורך קטעים ארוכים.

כלי ההקשה מוסיפים דרייב ופרטים: הייהטים על האוף-ביט, קלאפים או סנרים שמסמנים רגעים חשובים, ולופים נוספים של כלי הקשה בשביל טקסטורה.

מעל כל זה יושבים לידים ופדים. הלידים נושאים את ההוקים ולרוב יוצרים ניגוד לבסליין, הפדים ממלאים את הרקע ומשתנים לאט דרך פילטרים וריוורב. אפקטים כמו דיליי, ריוורב, פלנג'ר ופייזר הם חלק מהסאונד עצמו, לא קישוט: הם נותנים לטראק את העומק ואת התנועה הפסיכדלית שלו.

מתחילים מלופ

דרך מעשית להתחיל היא לופ עם קיק, בס ואלמנט הקשה פשוט אחד. אם הגרוב הזה עובד לבד, לשאר הטראק יש על מה להיבנות. אחר כך מוסיפים סאונדים שלכל אחד מהם יש טווח תדרים ותפקיד משלו: ליד במידים למלודיה, פדים בשביל מרחב, אפקטים קטנים ו-one-shots בשביל פרטים.

פסיטראנס מעובד במשפטים, בדרך כלל של 8 או 16 תיבות. אלמנטים חדשים, שינויים ומעברים נוחתים בתחילת משפט, וזה הופך את הטראק לקל למעקב על הרחבה ולקל למיקס עבור דיג'יי.

החלקים

• אינטרו: קובע את מצב הרוח ונותן לדיג'יים מקום למקסס פנימה. ברוב טראקי הרחבה הוא מתחיל בקיק וקצת כלי הקשה ומוסיף אלמנטים שלב אחר שלב, כדי שאפשר יהיה לערבב את הטראק הבא בצורה נקייה.
• בילד-אפ: האנרגיה עולה. נכנסים עוד כלי הקשה, הפילטרים נפתחים, ורייזרים שמטפסים בפיץ' ובווליום מצביעים לכיוון השיא.
• דרופ או חלק מרכזי: הגרוב המלא עם קיק, בס, לידים וכל השכבות. הוצאה קצרה של אלמנטים רגע לפניו גורמת לחזרה לנחות חזק יותר.
• ברייקדאון: הקיק יוצא והטראק נושם. סאונדים אטמוספריים מהאינטרו חוזרים, או שמופיעה מלודיה חדשה. ואז כלי ההקשה ובס מפולטר בונים מחדש את המתח לקראת הדרופ הבא.
• אאוטרו: מוציאים אלמנטים שלב אחר שלב, הרבה פעמים שוב עד קיק וכלי הקשה, כדי שהדיג'יי יוכל להכניס את הטראק הבא.

רוב הטראקים עוברים בבילד-אפים, דרופים וברייקדאונים יותר מפעם אחת. כל סבב צריך להביא משהו חדש, פטרן בס שהשתנה, ליד חדש או וריאציה על מוטיב, כדי שהאנרגיה תמשיך לנוע קדימה.

סאונד דיזיין ששומר על תנועה

מכיוון שהגרוב חוזר על עצמו הרבה זמן, הסאונדים עצמם צריכים להתפתח. כמה טכניקות נפוצות:

• לשלב אוסילטורים: גלי saw, ריבוע וסינוס בשכבות או עם detune קל נותנים סאונד מלא יותר.
• לאפנן: LFO או אוטומציה על ה-cutoff, הפיץ' או הווליום גורמים לסאונד לפעום או לעשות סוויפ.
• לעצב עם אנבלופים: attack איטי על הפילטר של פד יוצר התנפחות, ופורטמנטו על ליד גורם לתווים לגלוש.
• לבנות שכבות: שכבת סאב בשביל משקל ושכבה במידים בשביל אופי, כל אחת עושה עבודה אחת.
• להוסיף אופי: דיסטורשן וסטורציה מוסיפים חום ונשיכה; כורוס ופלנג'ר מוסיפים רוחב ותנועה.
• לסמפל: קטעי ווקאל, סאונדים שנמצאו בדרך ועיבוד גרנולרי מוסיפים טקסטורות שאי אפשר לקבל מסינת' לבד.

מיקס שחושב על המבנה

המיקס תומך בעיבוד. קובעים קודם קיק ובס ומחזיקים אותם במרכז, עושים high-pass לכל השאר כדי שהלואו אנד יישאר נקי, ועושים פאן להייהטים, לכלי ההקשה ולשכבות לצדדים בשביל רוחב. עם ריוורב ודיליי עובדים בזהירות: ריוורבים ארוכים מתאימים לסאונדים אטמוספריים, אבל יותר מדי שוטף את הקצב.

אוטומציה קושרת את החלקים: פילטר high-pass שעולה במהלך בילד-אפ יוצר מתח, והורדה שלו בדרופ משחררת אותו. במאסטרינג משווים את הטראק באותה עוצמה לריליסים שאוהבים, ולוקחים הפסקות כדי לחזור עם אוזניים רעננות.