הפלאגינים הכי טובים להפקת פסיטראנס

לא צריך אוסף פלאגינים ענק כדי לעשות פסיטראנס טוב, אבל הכלים הנכונים מזרזים את העבודה ומשפרים את התוצאה. הנה על מה כדאי להסתכל, אילו סינתים ואפקטים פופולריים בז'אנר, ומה צריך למיקס ולמאסטרינג.

על מה להסתכל בפלאגין

• מודולציה. פסיטראנס חי מסאונדים שמשתנים כל הזמן. LFO-ים ואנבלופים גמישים ומטריצת מודולציה שמאפשרת למקור אחד להזיז כמה פרמטרים בבת אחת שווים יותר מרשימת פריסטים ארוכה.
• אפשרויות סינתזה. סינת' שמשלב wavetable עם פילטרים חיסוריים קלאסיים מכסה את רוב הסאונדים של פסיטראנס. כלים גרנולריים מוסיפים עוד מימד לטקסטורות.
• ממשק ברור. כשמוצאים מהר את הפרמטר שרוצים, מתנסים יותר.
• Latency ושימוש נמוך ב-CPU. חשוב כשמנגנים חלקים בלייב או משנים סאונדים בזמן אמת.
• תאימות. לבדוק שהפלאגין רץ חלק ב-DAW ובגרסה שלך, בין אם זה Ableton Live, FL Studio או משהו אחר.
• קהילה ותמיכה. מדריכים, פורומים ופריסטים משותפים עוזרים ללמוד כלי הרבה יותר מהר.

סינתים לסאונד דיזיין

Serum הוא סינת' wavetable ואחת הבחירות הכי פופולריות בקרב מפיקי פסיטראנס. אפשר לבנות בו wavetables משלך, מערכת המודולציה גמישה מאוד וחלק האפקטים נרחב. LFO-ים על מיקום ה-wavetable ועל ה-cutoff של הפילטר הם דרך מהירה ללידים ופדים שזזים.

Massive X של Native Instruments כולל שני אוסצילטורי wavetable, חלק אפקטים רב-שימושי וראוטינג גמיש. הוא יכול לעשות הכול, מבסליינים הדוקים ועד אטמוספירות רחבות.

Omnisphere מציע ספריית סאונדים ענקית יחד עם אפשרויות סינתזה, גרנולריות ומבוססות סמפלים. הוא חזק במיוחד לשכבות אטמוספריות, והארפג'יאטור שלו שימושי לפטרנים קצביים.

Reaktor, גם הוא של Native Instruments, מאפשר לבנות סינתים ואפקטים משלך או להשתמש ב-ensembles מהקהילה שלו. זו הבחירה למי שרוצה סאונדים שאין לאף אחד אחר ונהנה להתעסק.

לסאונד דיזיין גרנולרי, פלאגינים כמו Granite או Output Portal הופכים סמפלים רגילים לטקסטורות וקצבים חדשים. גודל הגרגיר והצפיפות משפיעים הכי הרבה על התוצאה, אז כדאי להתחיל משם.

אפקטים לתנועה ומרחב

אפקטי מודולציה כמו כורוס, פלנג'ר ופייזר מוסיפים תנועה ועומק, וזה חלק גדול מהסאונד של פסיטראנס. ריוורב ודיליי ממקמים סאונדים במרחב; כדאי לחפש שליטה ב-decay, ב-damping ובמודולציה. Soundtoys EchoBoy לדיליי ו-ValhallaRoom לריוורב הם דוגמאות נפוצות. אוטומציה של הגדרות האפקטים לאורך הטראק שומרת על קטעים ארוכים חיים.

כלים ספקטרליים ודינמיים עוזרים לסאונדים להשתלב: dynamic EQ ופלאגינים שמפצלים תדרים מאפשרים לטפל בחלק אחד של סאונד בלי לגעת בשאר, ו-transient shapers וקומפרסורים מהדקים קיק ובס. Harmonic exciters ו-stereo wideners יכולים להגדיל סאונדים, אבל צריך להשתמש בהם בזהירות, כי יותר מדי מוביל לבעיות פאזה ולמיקס צפוף.

מיקס ומאסטרינג

EQ. EQ פרמטרי טוב עם תצוגה ויזואלית הוא כלי המיקס הבסיסי: מורידים תדרים שסאונד לא צריך, מוציאים את אלה שחשובים, ונותנים לכל אלמנט מקום משלו.

קומפרסיה. קומפרסורים שולטים בדינמיקה ומוסיפים פאנץ' לתופים ולבס. ה-attack וה-release קובעים את האופי: attack מהיר תופס פיקים ומהדק את הסאונד, release ארוך יותר נותן לו לנשום. עושים סיידצ'יין לבס מהקיק כדי שהבס ירד כשהקיק מכה והשניים לא יימרחו יחד.

סטריאו. כלי mid/side מאפשרים להרחיב פדים וסינתים בזמן שהקיק, הבס ואלמנטים מרכזיים אחרים נשארים במרכז. תמיד לבדוק את המיקס במונו.

מאסטרינג. שרשרת טיפוסית היא EQ עדין (קצת אוויר למעלה, חיתוך קטן באמצעים הנמוכים אם הכול נשמע בוצי), קומפרסור מאסטרינג שמדביק את המיקס, הרבה פעמים עם צבע בסגנון אנלוגי, ולימיטר שמעלה את העוצמה בלי קליפינג. חבילות all-in-one כמו iZotope Ozone משלבות את השלבים האלה בפלאגין אחד.

להקשיב, להשוות, לחזור

פלאגינים טובים רק כמו האוזניים שלך. משווים את המיקס לטראקי פסיטראנס מופקים היטב באותה עוצמה, מקשיבים במוניטורים או באוזניות טובים, ולוקחים הפסקות כדי לשמוע את הטראק מחדש. עדיף ללמוד כמה כלים לעומק מאשר הרבה באופן שטחי, ולמצוא את השילוב שמתאים לסאונד שלך.