איך ליצור עומק ומרחב במיקס פסיטראנס

טראק פסיטראנס טוב מרגיש כמו מרחב שאפשר לזוז בתוכו. הקיק והבס דוחפים קדימה, וסינתים, כלי הקשה ואפקטים מקיפים אותך מכל הצדדים. העומק הזה לא קורה במקרה. הוא מגיע מהאופן שבו מחלקים את טווח התדרים, בונים שכבות וממקמים סאונדים בשדה הסטריאו ובעומק.

על מה הז'אנר בנוי

פסיטראנס רץ בדרך כלל בסביבות 135 עד 150 BPM. הקיק מנגן ארבע על הרצפה, והבס מתגלגל על ה-16 שביניהם, הרבה פעמים עם סינתזה סובטרקטיבית פשוטה. במידים יושבים הלידים, הארפג'יו והסיקוונסים המלודיים, בדרך כלל בנויים מגלי saw וריבוע ונשמרים בתנועה עם LFO ואוטומציה. מעל באים הייהטים, קלאפים, שייקרים, פדים, אפקטים וסאמפלים ווקאליים, שיוצרים את רוב תחושת המרחב.

כלים

לא צריך הרבה ציוד. DAW שמכירים טוב, בין אם Ableton Live, FL Studio או Logic Pro X, חשוב יותר מכל פלאגין. סופט סינתים כמו Serum, Massive או Spire נפוצים מאוד בפסיטראנס, וחומרה כמו Moog Sub 37 או Korg Minilogue היא אפשרות אם אוהבים לעבוד עם הידיים. באפקטים, פלאגינים כמו Valhalla Room (ריוורב) ו-Soundtoys EchoBoy (דיליי) פופולריים, ו-Kontakt או Battery עוזרים עם סאמפלים. מוניטורים או אוזניות מדויקים חשובים יותר מכל אלה, כי אי אפשר למקם סאונדים במרחב אם לא שומעים אותם בבירור.

שכבות

בונים מלמטה למעלה. הקיק קובע את הטמפו ואת האנרגיה. הבס תומך בו: שכבה אחת לסאב, ושנייה לנשיכה במידים הנמוכים. אחר כך מוסיפים את המידים, שבהם לידים וסיקוונסים צריכים להיות שונים בצורת הגל ובמנעד כדי שכל אחד יישאר מזוהה.

לא כל שכבה צריכה את אותו משקל. שמים ליד אחד בבירור בחזית ומחזיקים מלודיית נגד יותר מאחור. פדים ואטמוספירות יכולים למלא חורים בתדרים, אבל משתמשים בהם במשורה ומפנים להם מקום עם EQ. עושים high-pass לכל מה שלא צריך לואו, כדי שהקיק והבס יישארו נקיים.

רוחב ועומק

מחזיקים את הקיק והבס במונו ומפזרים את השאר על פני שדה הסטריאו. פאן של כלי הקשה וסיקוונסים לצדדים שונים יוצר רוחב בזמן שהמרכז נשאר יציב. כורוס, פלנג'ר ו-detune קל הופכים פדים ולידים לרחבים עוד יותר.

העומק מגיע בעיקר מריוורב ודיליי. ריוורבים קצרים שומרים על כלי ההקשה עם פאנץ', ריוורבים ארוכים דוחפים פדים ולידים אחורה וגורמים להם להרגיש רחוקים. pre-delay על הריוורב שומר על הסאונד המקורי ברור לפני שהזנב מתחיל. דיליי מסונכרן לטמפו על ליד מוסיף קצב ותנועה. הקלטות שטח שקטות כמו רוח או מים יכולות ליצור מצע עדין מתחת לכל השאר.

תנועה לאורך זמן

נוף סאונד שלא משתנה אף פעם מפסיק להרגיש סוחף. עושים אוטומציה לכמויות הריוורב והדיליי, ל-cutoff של פילטרים ולווליום כדי ששכבות יבואו וילכו. מכניסים אלמנטים חדשים בהדרגה בבילד, ומוציאים אותם בברייק. שינויים קטנים מספיקים, כי לאורך טראק פסיטראנס ארוך המאזין שם לב לכל תזוזה.

ולבסוף, משווים את המיקס לריליסים שאוהבים באותו סגנון, באותה עוצמה. זה מראה מהר אם לטראק יש את אותו עומק או שהוא עדיין נשמע שטוח.