אפקטים בפסיטראנס: מרחב, תנועה ואופי

בפסיטראנס האפקטים עושים חלק גדול מהעבודה. אותו קו סינת' פשוט יכול להישמע שטוח ויבש או רחב, זז וחי, תלוי במה ששמים אחריו. אלה הכלים העיקריים, איך מפיקים משתמשים בהם בסגנון הזה, ואיך שומרים על מיקס נקי תוך כדי.

מרחב: ריוורב ודיליי

ריוורב ממקם סאונד בתוך חדר. זמן ה-decay, הגודל וההחזרות המוקדמות קובעים אם החדר צפוף או ענק. ל-plate, ל-hall ולריוורב spring יש אופי משלהם, אז בוחרים את מה שמתאים לאלמנט. גישה נפוצה היא להשתמש במרחבים שונים לחלקים שונים: hall ארוך לפדים ולאטמוספירות, room קצר לכלי הקשה. הניגוד הזה יוצר עומק.

דיליי מוסיף הדים, ובפסיטראנס הם בדרך כלל מסונכרנים לטמפו. דיליי מסונכרן על ליד או על ארפג'יו מוסיף קצב וממלא את הרווחים בין התווים. ה-feedback קובע כמה זמן ההדים ממשיכים: feedback נמוך מוסיף פאנץ' וחזרות קצביות קצרות, גבוה בונה שובל של סאונד.

שני האפקטים עובדים הכי טוב על ערוצי send (aux) ולא ישירות על הסאונד. ככה כמה אלמנטים חולקים את אותו מרחב, אפשר לשנות את הכמות בלי לגעת במקור, ואפשר לעשות EQ ל-return. כדאי לחתוך את הלואו ב-returns של הריוורב והדיליי, ולהשאיר אותם לגמרי מחוץ לקיק ולבס.

תנועה: אפקטי מודולציה

כורוס, פלנג'ר ופייזר מאפננים את הפיץ' או את התזמון של הסיגנל וגורמים לסאונדים סטטיים לזוז. כורוס עדין יכול להחיות ליד או פד, וסוויפ איטי של פייזר הוא סאונד קלאסי במוזיקה פסיכדלית. ה-depth וה-rate משנים פה המון, אז גם התאמות קטנות עושות הרבה. טרמולו וויברטו מוסיפים שינויים קלים בעוצמה ובפיץ', מה שיכול לגרום לסאונד מסונתז להרגיש אורגני יותר.

רינג מודולציה משלבת שני סיגנלים ויוצרת הרמוניות חדשות, הרבה פעמים מתכתיות או לא צפויות. עיבוד גרנולרי חותך סמפל לגרגירים קטנטנים ומסדר אותם מחדש, וככה אפשר להפוך כל הקלטה לטקסטורה או לאלמנט קצבי מופשט.

אופי: דיסטורשן וסטורציה

דיסטורשן וסטורציה מוסיפים הרמוניות. על בס או על כלי הקשה הם מביאים חום ועוזרים לסאונד לעבור גם ברמקולים קטנים. כדאי להשתמש בהם כדי להוציא את התדרים שנותנים לסאונד את הזהות שלו, לא רק כדי להוסיף לכלוך. טריק שימושי: לערבב עותק מעוות עם הסיגנל הנקי, וככה שומרים על הגוף ומוסיפים נשיכה. יותר מדי drive מעכיר את המיקס מהר, אז בודקים את זה בהקשר.

Layering ושרשראות אפקטים

רוב הטקסטורות בפסיטראנס הן שכבות. מתחילים מבסיס כמו הבסליין, ואז מוסיפים סביבו פדים, ארפג'יו, קטעי ווקאל או הקלטות שטח. שכבות פד עם detune קל יוצרות תמונת סטריאו רחבה יותר, ריוורב נותן להן עומק, ודיליי מסונכרן נותן לארפג'יו יותר גרוב.

שרשור אפקטים יכול לייצר סאונדים שאף אפקט בודד לא נותן: למשל כורוס לתוך דיליי לתוך ריוורב. סמפלים של ווקאל עם pitch shifting וריוורב כבד הופכים לטקסטורות רפאים. הקלטות של מים או ציפורים, אחרי פילטר ומודולציה, יכולות לשבת בשקט מתחת לסינתים ולתת לטראק אווירה משלו.

כל שכבה צריכה מקום משלה בטווח התדרים. אם הבס יושב סביב 60 הרץ, פדים ולידים לא צריכים להתחרות שם. High-pass על כל מה שהוא לא קיק או בס מנקה את הלואו.

אוטומציה

טראקים של פסיטראנס ארוכים וחזרתיים מעצם הגדרתם, אז השינוי צריך להגיע ממקום כלשהו. עושים אוטומציה ל-cutoff של הפילטר, לכמות הריוורב והדיליי, ל-depth ול-rate של המודולציה. הגברת הריוורב על פד במהלך בילד-אפ מעלה את המתח לפני הדרופ, והחזרה שלו אחורה גורמת לחלק הבא להכות חזק יותר. תנועות קטנות והדרגתיות שומרות על לופ מעניין במשך דקות.

לשמור על מיקס נקי

מתחילים את המיקס עם קיק ובס ודואגים שיעבדו יחד לפני שמוסיפים משהו אחר. אחר כך מאזנים סביבם סינתים ופדים ומשתמשים ב-EQ כדי לתת לכל סאונד טווח משלו. צריך לשים לב לגבוהים: מיקס צורם מעייף את המאזינים, ופסיטראנס נועד לשמיעה במשך שעות.

קומפרסיה שומרת על לידים וכלי הקשה עקביים, וקומפרסיה מולטיבנד מאפשרת לשלוט בנפרד בנמוכים, באמצעים ובגבוהים. במאסטרינג, ספקטרום אנלייזר מראה איפה האיזון לא בסדר, ולימיטר בסוף השרשרת מונע קליפינג. משווים את הטראק באותה עוצמה לטראקי רפרנס באותו סגנון. אם האפקטים גורמים למיקס להישמע גדול יותר בווליום נמוך אבל מבולגן בווליום גבוה, יש מהם יותר מדי.