איך מוציאים ומפיצים מוזיקת פסיטראנס

טראק גמור זה רק חצי מהעבודה. כדי להגיע לאנשים, הוא צריך להגיע לפלטפורמות שבהן מעריצי פסיטראנס מקשיבים וקונים, וצריכה להיות תוכנית סביב הריליס. ככה עובדת ההפצה, וזה מה שאפשר לעשות כדי לתת לריליס סיכוי הוגן.

מפיצים ופלטפורמות

ל-Bandcamp ול-SoundCloud אפשר להעלות ישירות לבד. כדי להגיע ל-Spotify, ל-Apple Music או ל-Beatport צריך מפיץ דיגיטלי. שירותים כמו DistroKid, TuneCore ו-CD Baby הם אפשרויות נפוצות, ויש מפיצים שמתמחים במוזיקה אלקטרונית. כדאי להשוות עמלות, תנאים ותמיכה לפני שנרשמים.

לא לעצור בשירותי הסטרימינג הגדולים. Beatport ו-Juno Download הם המקומות שבהם הרבה דיג'ייז קונים מוזיקה אלקטרונית, אז הם חשובים לריליס של פסיטראנס. שווה להחזיק גם Bandcamp לצדם: קובעים מחירים לבד, מקבלים נתח גדול יותר מאשר בסטרימינג, ומעריצים יכולים לתמוך ישירות דרך קניית טראקים ומרצ'נדייז.

להכין את הריליס

לכל פלטפורמה יש דרישות משלה לקבצי אודיו, לגודל הארטוורק ולמטא-דאטה. חשוב לסדר את הבסיס: שם הריליס, שם האמן, תגיות ז'אנר וקודי ISRC, שמזהים את הטראקים ומשמשים למעקב אחרי מכירות, סטרימים ותמלוגים. מטא-דאטה שגוי או חסר מקשה למצוא את המוזיקה ויכול לעלות כסף.

המוזיקה עצמה צריכה לעבור מיקס ומאסטרינג כמו שצריך, והעטיפה צריכה להתאים לסאונד. זהות ויזואלית עקבית בארטוורק, בלוגו ובטיפוגרפיה עוזרת לאנשים לזהות את הריליסים בכל פלטפורמה.

תזמון וקידום

מתחילים לקדם כמה שבועות לפני תאריך הריליס. טיזרים, קטעים וויז'ואלס בונים עניין. כדאי לחשוב גם על הקצב של הסצנה: ריליס לפני עונת הפסטיבלים או לפני אירוע גדול יכול להגיע לאנשים שמחפשים מוזיקה חדשה.

שולחים לינקים פרטיים של SoundCloud לחברים, לדיג'ייז ולמפיקים אחרים לפני הריליס ומבקשים פידבק. ויז'ואלייזרים או סרטונים ב-YouTube וקליפים קצרים בטיקטוק או באינסטגרם יכולים להגיע למאזינים שאף פעם לא היו מוצאים אותך בפלטפורמת סטרימינג. מתאימים כל פריט לפלטפורמה שלו: וידאו אנכי לסטוריז, האורך והפורמט הנכונים לכל פיד.

רשימת תפוצה במייל היא הקו הכי ישיר למאזינים. כדאי להציע משהו בתמורה להרשמה, כמו מיקס בלעדי או רמיקס, ולהשתמש ברשימה לחדשות על ריליסים, תאריכי הופעות ומרצ'נדייז.

רשתות חברתיות והסצנה

מפרסמים באופן קבוע, לא רק כשיש משהו למכור. מראים את הסטודיו, את התהליך ואת המוזיקה שמעוררת השראה. שואלים שאלות ועונים לתגובות. כלים כמו Hootsuite או Buffer עוזרים לתזמן פוסטים מראש. משתמשים בשילוב של האשטגים רחבים כמו ‎#psytrance וספציפיים יותר לסגנון. שידורים חיים באינסטגרם או בפייסבוק מאפשרים לנגן את הטראקים ולדבר עם מעריצים בזמן אמת.

קהילת הפסיטראנס קטנה ומקושרת היטב. קולאבים ורמיקסים מציגים אותך לקהלים של אמנים אחרים, וכך גם פורומים, פלייליסטים משותפים וסשנים חיים משותפים. הקשרים האלה עושים הרבה פעמים יותר לריליס מכל מודעה.

ללמוד מהמספרים

אחרי הריליס, מסתכלים על הנתונים מהמפיץ, מהפלטפורמות ומהרשתות החברתיות. מאיפה מגיעים הסטרימים? אילו פוסטים מקבלים תגובות ושיתופים? אם טראק הצליח הרבה יותר בפלטפורמה אחת, כדאי לברר למה: פלייליסט, מודעה, פוסט מסוים. חוזרים על מה שעבד ומוותרים על מה שלא.

מקשיבים לפידבק, אבל נשארים נאמנים לסאונד שלך. סצנת הפסיטראנס משתנה כשסגנונות חדשים מופיעים, ופתיחות לרעיונות חדשים עוזרת. מתייחסים לכל ריליס כהזדמנות ללמוד משהו לקראת הבא.